מבצר מרדין: "קן הנשר" מעל מסופוטמיה
על צוק בגובה קילומטר, התלוי מעל מישורי מסופוטמיה, ניצבת מרדין קאלסי — "קן הנשר", כפי שמכנים אותה המקומיים. מכאן ניתן לראות עד לגבול עיראק, ומכאן בדיוק נשלטה במשך מאות שנים העיר האבןית הדבשית. הארטוקידים הפכו את מרדין לבירתם, העות'מאנים החזיקו בה חיל מצב, כיום ניצב בראש הצוק מכ"ם של נאט"ו, והמבצר נותר אזור צבאי — אך אפילו הטיפוס אל חומותיו שווה את המאמץ, בזכות הנוף והפנורמה.
ההיסטוריה של המבצר
מרדין קאלסי (Mardin Kalesi) היא אחת מהביצורים העתיקים ביותר בדרום-מזרח אנטוליה שנמצאים בשימוש רציף. גילה מוערך בכ-3,000 שנה: הביצורים הראשונים על הצוק הזה מיוחסים לתקופה האשורית-ארמית. על פי אגדה מקומית, המבצר הוקם על ידי הזורואסטרי הבבלי שאד בוכארי במאה ה-4 לפנה"ס, אשר נרפא ממחלה על הפסגה הזו.
שלבי הבנייה המאושרים במסמכים מתחילים בשושלת החמדאנים במאה ה-10. שיא תפארתה של המצודה חל בתקופת הארטוקידים (המאות ה-11–13): הם הפכו את מרדין לבירת הביילק שלהם והפכו את קאלסי ל"עיר עליונה" של ממש, עם ארמונות, מסגדים ובורות מים. לאחר הארטוקידים עברה המצודה לידי האיוביים, המונגולים, האק-קויונלו ולבסוף לידי הספווים והעות'מאנים. סלים השלישי ביצע שיקום חלקי בסוף המאה ה-18.
במאה ה-20 הפכה המצודה למתקן צבאי. במהלך אירועי 1915, על פי מספר מקורות, שימשו חדרי המצודה כבית סוהר לארמנים שנעצרו. מאמצע המאה ה-20, מרדין קאלסי היא אזור צבאי סגור, שבו ממוקמות כיום תחנות מכ"ם של נאט"ו. מאז 2008 מתקיימים דיונים תקופתיים על תוכניות לפתוח את האתר למבקרים, אך אלה נתקלות עד כה במגבלות הסטטוס הצבאי.
ארכיטקטורה ומה לראות
הסלע והחומות
המצודה שוכנת על סלע ארוך בצורת שולחן (כ-1,200 מטר מעל פני הים, עם הפרש גובה של עד 1,000 מטר ביחס למישור). החומות נמשכות לאורך קצה הצוק ובמקומות הפגיעים ביותר מחוזקות במגדלים מלבניים. הבנייה היא רב-שלבית: אבני בנייה ארטוקידיות מאבן גיר צהבהבה ממארדין משולבות עם תיקונים מאוחרים יותר.
מבנים ארטוקידים
בתוך מתחם המבצר נשמרו חורבות של ארמונות, מסגדים ובורות מים מתקופת הארטוקידים. המסגד המפורסם ביותר הוא Kale Camii הקטן מתקופת הארטוקידים, שנותר על תילו בחלקו עד ימינו.
דרכי גישה ושערים
הדרך הראשית המובילה אל המבצר מתפתלת מהחלק העליון של העיר העתיקה. מספר מפלסי שערים נשמרו באופן חלקי; הצבא המודרני משתמש באחד מהם לצרכים מבצעיים. תיירים, ככלל, מורשים להגיע רק עד נקודה מסוימת במדרון.
נוף
מהמדרונות מתחת לחומות נפרשת אחת הפנורמות המרהיבות ביותר בטורקיה: גלים של בתי אבן בצבע דבש במרדין, כיפות טורקיז של מדראסות, ומאחוריהן — מישור מסופוטמיה האינסופי וחוט כסוף של נהר החידקל.
עובדות מעניינות
- כינויו המקומי של המבצר הוא "Kartal Yuvası", "קן הנשר": במזג אוויר טוב ניתן לראות ממנו עד 100 ק"מ לעומק מסופוטמיה.
- בתקופת שושלת ארטוק, בתוך המבצר שכן "עיר עליונה" של ממש, עם ארמון, מסגדים ובתי מרחץ — למעשה, מקום מושב השושלת המקביל למרדין.
- בתוך שטח המצודה ממוקמת בסיס צבאי פעיל ותחנת מכ"ם של נאט"ו — ולכן הגישה המלאה לתיירים סגורה.
- המצודה ניצבת על צוק בגובה של כ-1,200 מ' מעל פני הים וכמעט קילומטר מעל המישור — זהו אחד מפרשי הגובה המוחלטים הגדולים ביותר במבצרים באזור.
- העיר העתיקה של מרדין נכללת ברשימה הראשונית של אונסק"ו, והמצודה נחשבת למרכיב מרכזי בקו הרקיע העירוני.
איך להגיע
המצודה ממוקמת ברובע ארטוקלו בעיר מרדין, בקואורדינטות 37°18′56″ צפון, 40°44′33″ מזרח. ניתן לעלות לבסיסה ברגל מהרחוב העליון של העיר העתיקה (1. Cadde) — העלייה התלולה אורכת 30–45 דקות. במכונית, הכביש מוביל לאחת מנקודות התצפית הממוקמות מעט מתחת לאזור הצבאי.
שדה התעופה הקרוב ביותר הוא מרדין (MQM), במרחק של כ-20 ק"מ. מדיארבקיר למרדין — כ-100 ק"מ בכביש. נוח להסתובב בעיר העתיקה ברגל: הכל קומפקטי, וכל טיול מוביל במוקדם או במאוחר אל המדרון מתחת למבצר.
עצות למטייל
שימו לב שבדרך כלל לא מכניסים תיירים לתוך המבצר: זהו אזור צבאי פעיל. אך אפילו הגישה לחומות והמרפסות מתחת לצוק מספקות נופים ואווירה מדהימים. אל תנסו לצלם מתקנים צבאיים, אנטנות וחיילים — הדבר אסור ועלול לגרום לבעיות.
הזמן הטוב ביותר לביקור הוא האביב (מרץ–מאי) והסתיו (אוקטובר–נובמבר). בקיץ העיר האבןית מתחממת עד 40°C, ובחורף יש רוחות קרות ולפעמים שלג. השקיעה מהמרפסות מתחת למבצר היא חובה: אבן הדבש זוהרת בכתום-זהוב, ומישור מסופוטמיה נעלם בערפל.
שלבו את הביקור עם טיול במרדין העתיקה: המדראסה זינצ'ירייה, אולו ג'אמי, כנסיית ארבעים הקדושים והבזאר. כדאי להקדיש לפחות יום שלם לביקור בכל המרכז ההיסטורי, כולל העלייה אל חומות המבצר.
נעלו נעליים עם סוליות מחוספסות: אבני העיר העתיקה והשבילים המובילים למבצר מלוטשים מרוב שנים. קחו איתכם מים: במדרונות העליונים אין דוכני מכירה.
